איגוד האתלטיקה בישראל
Israeli Athletics association

אריאל אטיאס מול ארז מלצר – שני הפכים

בעקבות פניה של אחד מאוהבי האתלטיקה החלטתי להשוות בין השיא הטרי של אריאל אטיאס לשיא העתיק של ארז מלצר.
אין ספק שיש כאן שני סיפורים שונים בתכלית. בגיל 21 יש מאחורי אריאל אטיאס כבר 8 שנות התמקדות במקצועות הקרב. ארז מלצר לעומתו פרש מאתלטיקה עם גיוסו ולאחר 4 שנות שירות בסיירת מטכ"ל החליט להקדיש שנה למקצוע הרב בניצוח של המאמן מני פלד. הוא התחרה בארבעה קרבות באותה שנה ופרש לאחר קביעת השיא.

 

עיון בטבלת השיאם מראה שכוחו העיקר של אטיאס הוא במקצועות הזריקה בהם תוצאותיו טובות בהרבה משל יתר אתלטי הקרב שהתחרו עד היום בישראל והם אף טובים יחסית לרבים מאתלטי הקרב ברמתו בעולם. 

מלצר, שהיה בעל מבנה גוף רזה וגבוה יותר היה בעל תוצאות טובות יותר בגובה, רוחק, 400 מ` משוכות ו- 1,500. כל זאת כאמור לאחר שנת אימון אחת. אין ספק שהפוטנציאל שלו במקצועות האישיים ובקרב היו גבוהים בהרבה.

אטיאס לעומתו הוא בעיקר תוצר של התמדה ועבודה קשה. כפי שהוא כתב בפוסט שלו , התחרות מבחינתו היתה פושרת. תחרות טובה היא תחרות בה שוברים לפחות 2-3 שיאים אישיים ומצליחים להתקרב לשיא בכל יתר המקצועות ללא נפילות וצוברים כ- 200-250 נק` מתחת לסיכום הניקוד של השיאים האישיים. כפי שניתן לראות בטבלה אטיאס סיים עם 310 נק` פחות מסיכום שיאיו. אטיאס שבר רק את שיאו בגובה. לדבריו, זה מקצוע בון הוא מתקרב למקסום יכולתו בהתחשב בגובהו (1.80) ובמשקלו. זהו גם המקצוע בו הפער בינו לבין אלוף העולם הצרפתי קווין מאייר (9,126 נק`) הוא הקטן ביותר – 7 ס"מ ו- 65 נק` לעומת 200 ויותר נק` בחלק ניכר מהמקצועות. ניתן היה גם לראות בתחרות שיש לו טכניקה טובה במקצוע זה. בנוסף הוא פחות או יותר השווה את שיאיו במשוכות ובכידון. היו לו נפילות בברזל וב- 400 מ` וגם את ה- 1,500 היה יכול כנראה לרוץ מהר יותר אילולא נזהר.

מטרתו של אטיאס השנה הייתה לקבוע את הקריטריון לאליפות אירופה u23 שתתקיים בשנה הבאה – 7,300 נק`. התכנון המקורי היה לעשות זאת באליפות ישראל בחודש אפריל ולנסות לשפר בהמשך בתחרויות בינלאומיות. כמובן שהקורונה טרפה את התכניות. מאחר והוא מתחיל ללמוד במכללה באוגוסט לא תהיה לו השנה הזדמנות למקצי שיפורים. כרגע הוא מקווה להשיג בשנה הבאה את הקריטריון ובהמשך שואף להגיע לקריטריון אליפות אירופה לבוגרים – 7,850 נק`.

אם נחזור לארז מלצר, הרי שכל אנשי המקצוע דאז, ובעיקר מאמנו מני פלד, משוכנעים שאילו היה ממשיך עוד כמה שנים היה מגיע לרמה גבוהה מאד. לדבריו, הרגיש עומס גדול אחרי 4 שנים מאתגרות בצבא ועוד שנה אינטנסיבית באתלטיקה. חלומותיו אז היו אחרים והוא התייחס לנושא כחובבן ולכן, למרות ניסיונות שכנוע רבים של מאמנו החליט לפרוש. היום גם הוא חושב שהיה יכול להגיע רחוק מאד.

מאמנו, מני פלד תיאר יפה את הקריירה של מלצר: ארז השתתף ב 4 קרבות ובשלושה מהם קבע שיא ישראלי עם שיפור מצטבר של 640 נק` לשיא הקודם.

הוא קבע שיאים אישיים או מאוד קרוב אליהם בכל קרב שעשה מלבד הטלת כידון כיוון שהיה פצוע בכתף במהלך כל אותה שנה ורק שחרר את הכידון בתוצאת השיא שלו. הוא תמיד התעלה וכמעט לא התחרה מעבר לקרבות בהם השתתף.

צריך לציין שבמהלך התקופה הקצרה בה ארז התחרה, הוא קבע גם שיא ישראלי ב110 משוכות והחזיק ב2 שיאים ישראלים. (בדיוק כמו אילן גולדווסר שאת שיאיו שבר).

מתכונת האימונים כיוון שלא היה ברור כמה זמן ארז יחזיק מבחינה גופנית ומוטיבציונית, ויתרנו כמעט לחלוטין על אימוני כוח (1.84 על73 ק"ג) והסתפקנו בלמידה טכנית. לגבי הדיפה: ארז התאמן להדיפה בסיבוב, זה לוקח זמן וכל תחרות הוסיף חצי מטר.

כשהיינו במחנה אימון בלברקוזן עם מאייר אלוף אירופה, אמר לנו מאמנו (אחרי שהציע שארז ישאר ל 3 חודשים לאימוני זריקות) שארז צריך 6 קילו נוספים של מסה ושנתיים כדי להגיע ל 8000 נקודות. (קריטריון אולימפי היה 7900 ומינימום לאליפות אירופה 7600.)

גובה הוא קפץ 2.04 כבן 18 ובעצם אחרי השירות שילם מחיר יקר על נזק גופני שהתבטא בעיקר במקצוע זה ולא ממש הצליח לקפוץ.

בכלל, בשביל ארז קרב 10 לא היה חלום והוא אפילו לא אהב להתחרות. הוא רצה להיות "לוחם" גם באזרחות. הוא איבד רבים מחבריו בצוות ואחרי שנה וחצי באתלטיקה הוא הבין שזו מלחמה מסוג אחר והיא לא מעניינת אותו יותר והוא עייף מלהיות לוחם. הכישרון שלו והנחישות לא הספיקו אל מול השחיקה שעבר בשרות הצבאי והצורך שלו להגדיר מחדש את חייו מחוץ למסגרת הצבאית.