על מנת לבחון את השפעת פגרת הקורונה על איכות התוצאות באליפות הילדים השוויתי את התוצאות במקום הראשון ובמקום החמישי בכל מקצוע בשנים 2015-2020.
על מנת לבחון את השפעת פגרת הקורונה על איכות התוצאות באליפות הילדים השוויתי את התוצאות במקום הראשון ובמקום החמישי בכל מקצוע בשנים 2015-2020.
כפי שניתן לראות בטבלה, כצפוי הרמה השנה הייתה נמוכה יותר אם כי לא בהפרש גדול. צריך לזכור שהשפעת פגרת הקורונה על הילדים הייתה משמעותית ביותר. בגיל כזה, קשה היה להם הרבה יותר להתאמן בעצמם ללא הנחיית מאמנים בעיקר במקצועות הטכניים. חלקם גם איבדו מוטיבציה ופרשו זמנית. ישנם כאלה שההורים לא הרשו להם לחזור לפעילות . הייתה אפילו אחת מהמנצחות שבמהלך הפגרה הייתה שבועיים בבידוד.
כל זה הוריד את הציפיות מהתחרות. אם בכל זאת הייתה רמה סבירה וגם לא מעט שיאים אישיים צריך להוריד את הכובע בפני האתלטים והמאמנים שלהם.
בטבלה אתם יכולים לראות את התוצאות. בכחול מסומנות תוצאות שהיו הטובות ביותר שהושגו בכל מקצוע באליפויות. באדום מוצגות התוצאות החלשות ביותר או כאלה שהן ברמה נמוכה ביותר. כמובן שיש לסייג ולומר שאין הנתונים מעידים על איכות תוצאות הילדים בשנים אלה משום שלעתים באליפות לא מושגות תוצאות איכותיות כמו למשל במרחקים הבינוניים בהן הריצות לעתים טקטיות. לדוגמא: אדיסו גואדיה שבאליפות 2017 קבע רק 6:13 דק` ב- 2,000 מ` קבע באותה שנה את שיא הגילאים של 5:35 דק`.
בהערות רשמתי את שמות האתלטים שקבעו בשנים אלה את התוצאות הטובות ביותר. מעניין לציין שלגבי כולם, למעט בתחום הזריקות (שלצערנו הרמה שם נמוכה ביותר) מדובר באתלטים שהתקדמו בהמשך והגיעו לרמות של קריטריונים לאליפויות אירופה לקדטים או נוער.
אחד המקצועות שנמצא בנסיגה הוא הקפיצה לגובה ובעיקר אצל הגברים. ב 2016 השתתפו 21 קופצים מהם 18 עברו 1.50 מ`. ב- 2019 השתתפו 5 וב – 2020 רק 3.
בהזדמנות זו צריך לציין שהיקף התחרויות בארץ בחודש האחרון הוא מהגבוהים בעולם. באירופה, למעט מדינות סקנדינביה ומזרח אירופה, כמעט לא התקיימו תחרויות בהשתתפות אתלטים בכירים בתקופה זו . בארה"ב ובג`מייקה (בה נדבקו רק 600 איש בקורונה) אין כלל תחרויות. בישראל לעומת זאת, התקיימו בחודש האחרון 17 תחרויות , מהן 6 שבהן השתתפו חלק ניכר מהאתלטים הבכירים שלנו. על רקע העובדה שלא מעט איגודים בארץ הכריזו על סיום העונה, ראוי לציין את איגוד האתלטיקה והאגודות על העשייה הרבה.
כפי שניתן לראות בטבלה, כצפוי הרמה השנה הייתה נמוכה יותר אם כי לא בהפרש גדול. צריך לזכור שהשפעת פגרת הקורונה על הילדים הייתה משמעותית ביותר. בגיל כזה, קשה היה להם הרבה יותר להתאמן בעצמם ללא הנחיית מאמנים בעיקר במקצועות הטכניים. חלקם גם איבדו מוטיבציה ופרשו זמנית. ישנם כאלה שההורים לא הרשו להם לחזור לפעילות . הייתה אפילו אחת מהמנצחות שבמהלך הפגרה הייתה שבועיים בבידוד.
כל זה הוריד את הציפיות מהתחרות. אם בכל זאת הייתה רמה סבירה וגם לא מעט שיאים אישיים צריך להוריד את הכובע בפני האתלטים והמאמנים שלהם.
בטבלה אתם יכולים לראות את התוצאות. בכחול מסומנות תוצאות שהיו הטובות ביותר שהושגו בכל מקצוע באליפויות. באדום מוצגות התוצאות החלשות ביותר או כאלה שהן ברמה נמוכה ביותר. כמובן שיש לסייג ולומר שאין הנתונים מעידים על איכות תוצאות הילדים בשנים אלה משום שלעתים באליפות לא מושגות תוצאות איכותיות כמו למשל במרחקים הבינוניים בהן הריצות לעתים טקטיות. לדוגמא: אדיסו גואדיה שבאליפות 2017 קבע רק 6:13 דק` ב- 2,000 מ` קבע באותה שנה את שיא הגילאים של 5:35 דק`.
בהערות רשמתי את שמות האתלטים שקבעו בשנים אלה את התוצאות הטובות ביותר. מעניין לציין שלגבי כולם, למעט בתחום הזריקות (שלצערנו הרמה שם נמוכה ביותר) מדובר באתלטים שהתקדמו בהמשך והגיעו לרמות של קריטריונים לאליפויות אירופה לקדטים או נוער.
אחד המקצועות שנמצא בנסיגה הוא הקפיצה לגובה ובעיקר אצל הגברים. ב 2016 השתתפו 21 קופצים מהם 18 עברו 1.50 מ`. ב- 2019 השתתפו 5 וב – 2020 רק 3.
בהזדמנות זו צריך לציין שהיקף התחרויות בארץ בחודש האחרון הוא מהגבוהים בעולם. באירופה, למעט מדינות סקנדינביה ומזרח אירופה, כמעט לא התקיימו תחרויות בהשתתפות אתלטים בכירים בתקופה זו . בארה"ב ובג`מייקה (בה נדבקו רק 600 איש בקורונה) אין כלל תחרויות. בישראל לעומת זאת, התקיימו בחודש האחרון 17 תחרויות , מהן 6 שבהן השתתפו חלק ניכר מהאתלטים הבכירים שלנו. על רקע העובדה שלא מעט איגודים בארץ הכריזו על סיום העונה, ראוי לציין את איגוד האתלטיקה והאגודות על העשייה הרבה.
השוואת תוצאות באליפות ישראל לילדים בין השנים 2015 עד 2020
