איגוד האתלטיקה בישראל
Israeli Athletics association

אליפות אירופה לאומות – קרב הישרדות משולש

בשנת 1965 נערכה לראשונה תחרות גביע אירופה באתלטיקה ע"ש מי שהגה ויזם תחרות זאת, נשיא התאחדות האתלטיקה האיטלקית ברונו זאולי. על מפעל ספורטיבי זה עברו במשך השנים תהפוכות לא מעט – ואולם עובדה היא כי התחרות עדיין מלהיבה חובבי אתלטיקה רבים ברחבי היבשת, מעידה על הרלוונטיות והחיוניות שלה.

עד שנת 2008 התקיימה התחרות במתכונת של גביע נפרד לגברים ולנשים והחל משנת 2009 נערכת התחרות כאליפות אירופה לאומות (לגברים ולנשים ביחד).

התחרות מתקיימת בארבע ליגות נפרדות אשר ממיינות את רמת הנבחרות המשתתפות על פי איכותן. השנה תתקיים המהדורה השמינית של אליפות אירופה לאומות באתרים הבאים: סופרליג – בידגושץ` (פולין), ליגה ראשונה – סאנדנס (נורבגיה), ליגה שנייה – ואראז`דין (קרואטיה) וליגה שלישית – סקופייה (מקדוניה).

נבחרת ישראל השתתפה עד היום (משנת 1991) בכל התחרויות בדרג האחרון למעט שלוש פעמים בהם הצלחנו להעפיל לליגה השנייה (בשנים 2003, 2010 ו- 2013). בכל הפעמים הללו לא הצליחה נבחרתנו לשרוד ולתקוע יתד בליגה השנייה.

המפנה הגיע בפעם הרביעית: בתחרות שהתקיימה לפני שנתיים בתל-אביב (2017), הצליחה נבחרת ישראל לראשונה לשרוד בליגה השנייה, לאחר שדורגה במקום השמיני מבין 12 נבחרות. כל מי שנכח בתחרות המרתקת שנערכה בתל-אביב, לבטח יזכור את הדרמה שהתרחשה במקצוע האחרון: 400X4 גברים. קהל הצופים עמד שעה ארוכה על רגליו עד שהתבשר על פסילת נבחרת השליחים של סרביה. תוצאות המקצוע האחרון קבעו: במקום השמיני – ישראל עם 243 נק` אוסטריה תשיעית – 240.5 נק` וסרביה במקום העשירי (המוליך לליגה השלישית) – 238.5 נ`. סרביה נאלצה לשלם את מחיר הוויתור על השתתפותה של בכירת האתלטיות שלהם: איבנה ספאנוביץ (רוחק), באקט של זחיחות וביטחון עצמי מופרז.

ניתוח רמתן של הנבחרות שתשתתפנה השנה בתחרות בואראז`דין, אמור היה להבטיח לנבחרתנו סיכוי רב להישרדות נוספת ואולם התאחדות האתלטיקה האירופית ערכה רביזיה במבנה הליגות באופן בו מכל ליגה תעלה רק נבחרת אחת (!) ולעומת זאת מכל ליגה יירדו לא פחות מחמש נבחרות !!! בכך גדל מאוד הסיכון לירידת נבחרתנו לליגה השלישית. כדי לשרוד על נבחרתנו לשפר את מיקומה – ממקום שמיני בתל-אביב לפחות למקום שביעי בואראז`דין!

מן הראוי לשים לב לשתי תופעות המיוחסות לנבחרתנו בתחרות בתל-אביב:

א. נבחרת ישראל השיגה בתחרות רק שני ניצחונות: בקפיצה משולשת – נשים (מיננקו) וגברים (יעקובוב). לזכות נבחרתנו נזקפו רק 7 מיקומים בין שלושת הראשונים בכל מקצוע – זהו יבול דל יחסית. כדי לסבר את האוזן נציין כי נבחרת מולדובה שדורגה אחרונה בתחרות השיגה 4 ניצחונות ולנבחרת סרביה נימנו 3 ניצחונות.

ב. המצב גרוע בהרבה כאשר בוחנים את החוליות החלשות בנבחרת. ישראל דורגה באחד משלושת המקומות האחרונים בלא פחות מ- 12 מקצועות (!!!), מתוכם דורגנו במקום האחרון בארבע מקצועות (אחד המקצועות האחרונים שייך לנבחרת השליחות 100X4, אשר פסלה וכמובן לא זיכתה את נבחרתנו אפילו בנקודה אחת).

אלו תוצאות קשות ביותר אשר עלולות היו להביא לירידתנו לליגה השלישית, אלמלא נבחרות אחרות נקלעו לבעיות קשות יותר.

עתה, יש לבחון את מצבה של הנבחרת ביחס לתחרות שתתקיים בסוף השבוע בקרואטיה. הרכבי הקבוצות מופיעים באתר התחרות במסגרת ה- FINAL ENTRIES. ערכתי מבחן הדמיה וירטואלי בין כל הקבוצות המשתתפות. אם ניקח בחשבון כי הבדיקה אינה מדויקת לחלוטין ויכול שיתגלו בה פערים לכל כיוון, ניתן לקבל את התמונה הכללית הבאה:

א. למרות שמדובר בתחרות בין 12 נבחרות, בפועל תשתתפנה רק 11 נבחרות בתחרות. לא ברור כיצד נבחרת מלטה נוטלת חלק בליגה השנייה, כאשר בחלק מן המקצועות לא דווח כלל על אתלט מייצג לנבחרת זו ובשאר מקצועות כל אתלטיה מדורגים בשלושת המקומות האחרונים.

ב. שתי נבחרות אחרות (גיאורגיה ולוקסמבורג), תדורגנה באופן ברור במקומות ה- 10 וה- 11.

ג. נבחרת סלובניה כנראה תעפיל לליגה הראשונה, כאשר נבחרות בולגריה ודנמרק תנסנה לזנב בנבחרת הסלובנית.

ד. כאן אנו מגיעים למצבה של נבחרת ישראל. כפי שצוין לעיל, מקום שביעי הוא חוף המבטחים בתחרות זו. בשלב זה הבדיקה הווירטואלית ממקמת את הנבחרות הבאות כדלקמן: נבחרת קפריסין מקום תשיעי, נבחרת ישראל מקום שמיני ונבחרת לאטביה מקום שביעי. מדובר בקרב הישרדות צמוד וקשוח ביותר בין שלוש נבחרות כאשר רק אחת מהן יכולה להבטיח את מקומה בעוד שנתיים בליגה השנייה.

כדי להתרומם אל מעבר למקום השמיני, על נבחרתנו – אתלטים, מאמנים וצוות מקצועי להפגין לכידות, אחריות קבוצתית ומלחמה ללא פשרות על כל נקודה. על האתלטים להפנים כי במהלך כל השנה הם מתחרים בעיקר עבור עצמם ואילו בתחרות זו הם אמורים לתת כתף גם להיבט הקבוצתי.

אסור לנו בשום אופן לאבד אפילו מקצוע אחד בניקוד אפס, אשר עלול להיגרם עקב פסילה בזינוק, אי-מעבר גובה התחלתי או החלפת מקל פסולה בשליחים. על הצוות המקצועי למצוא את נקודת האיזון בין ייצוג בטוח וללא פסילות לקבלת תוצאות איכותיות.

נקודה נוספת מתייחסת לקבוצת המקצועות בהן הרמה של נבחרתנו (יחסית לשאר הנבחרת) אינה גבוהה. ניקח לדוגמא את מקצועות הזריקה לגברים. הרמה בוארז`דין תהא גבוהה במיוחד (לא פחות טובה משתי הליגות הבכירות יותר). כך ניתן למצוא אתלטים רבים מבין הנבחרות המשתתפות בתחרות שלנו כשהם מדורגים בצמרת האירופאית: מגנוס קירט מאסטוניה מדורג ראשון בכידון – 90.61 מ`, מיודענו האוסטרי לוקאש ווייסהיידינגר מדורג שני בדיסקוס – 68.14 מ` (מחזיק בשיא הישראלי הבינלאומי בעקבות הופעתו בת"א לפני שנתיים) ופיליפ מיכאלביץ הקרואטי מדורג שלישי בברזל – 21.84 מ`.

האם על האתלטים שלנו לבטל עצמם מראש ? – ממש לא ! גם אתלט המדורג במהלך התחרות באחד המקומות האחרונים חייב "לחיות" את התחרות. אם הוא מדורג עשירי עליו להיות מודע למצב הדירוג ולנסות לתת "פוש" קטן נוסף כדי להגיע למקום התשיעי – מבחינתנו אם הוא יצליח בכך – הוא ניצח בתחרות! בכל מקרה על כולם לשים עין על האתלטים היריבים מקפריסין ומלאטביה.

ניתן כמובן לתת עוד הדגשים נוספים לכאן ולכאן אבל אנו סומכים על האתלטים, המאמנים והצוות המקצועי ועל רצונם לייצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר.

נאחל הצלחה ענקית לנבחרת ישראל!