קופץ המשולשת מדבר על המעבר לקולג': "מאמין שהשינוי הזה ידחוף אותי קדימה. לא מרגיש שעזבתי את קבוצת הרוגלים"
מצור יגאל לבוסטון.
עבור גיא מרגלית (מכבי ת"א) הקיץ היה קיץ מיוחד. קופץ המשולשת החליט לעשות שינוי משמעותי ולצאת למסע מעבר לים- לקולג' בארה"ב. אחרי התלבטויות, הוא ארז את חפציו, נפרד לשלום ממשפחתו ומבת הזוג רומי טמיר, והפך לסטודנט מן המניין להנדסה ביו רפואית באוניברסיטת בוסטון.
תפסנו את גיא בימי ההתאקלמות הראשונים בקולג' לשיחה על הדרך החדשה שלו . "על קו הזינוק" עם גיא מרגלית.
החלטת לעשות שינוי מאוד משמעותי. איך קיבלת את ההחלטה לצאת לקולג' ולהתחיל ללמוד בבוסטון? הייתה לך התלבטות? "ההחלטה לא באה בקלות בשבילי. אני מאוד מחובר למשפחה ולחברים שלי אז המרחק היה גורם מפחיד אבל דאגתי לחשוב על העתיד הרחוק ולהתרכז בתוצאה הסופית שאליה אני מכוון".
התייעצת עם אתלטים שכבר נמצאים בקולג'ים בארה"ב לפני המעבר? "התייעצתי גם עם חבריי לקבוצה, בין עם אלה שסיימו כבר ובין אלה שנמצאים שם, ושמעתי רק דברים טובים על המסע שהם עברו. בנוסף, התייעצתי הכי הרבה עם אבא שלי (איתי מרגלית, ש.א), שגם הוא נסע ללמוד בקולג׳ בעבר. הוא מאוד רצה שאסע והתרגש בשבילי שהחלטתי לנסוע. הגעתי למסקנה שהשינוי הזה מעניין אותי ולדעתי ידחוף אותי קדימה".
כמה היה לך קשה לעזוב את הבית ואת קבוצת הקופצים של רוגל נחום? "את הבית תמיד קשה לעזוב. בין אם זה האוכל של אמא או זמן איכות עם המשפחה, החברים והחברה אז זה היה צעד קשה מאוד. את קבוצת ״הרוגלים״ אני בכלל לא מרגיש שעזבתי. אני בקשר חזק עם כולם ועם רוגל ואני אחזור בחופשים להתאמן איתם ולהתחרות בהם כמו שעשיתי לפני שעזבתי".
ספר קצת על הימים הראשונים שלך שם באוניברסיטה- גם מבחינה אקדמאית וגם מבחינת האתלטיקה. "מבחינה אקדמאית האוניברסיטה ברמה גבוהה מאוד. אני מתכנן ללמוד הנדסה ביו-רפואית אז הקורסים קשים וזה קשה למצוא זמן ללמוד בין האימונים לשיעורים אבל מוצאים את הזמן ומנסים לנצל אותו היטב. באוניברסיטה יש מלא יהודים, הקהילה היהודית פה ענקית אבל עוד לא פגשתי ישראלי. לגבי האימונים פה, הם שונים מאוד מהדרך שבה אני רגיל להתאמן. אני מקבל את הדרך החדשה ומאמין שהתוצאה תהיה טובה. אני גם בקשר עם רוגל אז אם תמיד אני יכול להתייעץ איתו ולשנות דרך כי בסופו של יום הוא מכיר אותי יותר טוב מהמאמנים פה".
מי המאמן שלך? איך קבוצת האימונים שלך? איך נראית תוכנית האימונים? "אנחנו עכשיו באימוני תחילת שנה אז כל הקופצים ביחד, מדובר על כעשרים קופצים. עוד מעט נתחיל להתפצל, כל אחד למקצוע שלו ואז אני מאמין שנהיה כחמישה קופצי משולשת. בקבוצה כולה יש גם אנשים לא מארה״ב, אבל בקפיצות כולם חוץ ממני אמריקאים וקנדים. אנחנו עושים בין אימון אחד לשניים ביום, בבוקר משקולות וכוח ואחר הצהריים ריצות, קפיצות וכו'.קוראים למאמנת Sara Macey. תוכנית האימונים שונה מאוד מבארץ, מבחינת תחרויות בעיקר. אני מאוד מתרגש ומצפה להתחרות בכל ארה״ב גם בתחרויות indoor וגם outdoor".
ממה הכי הופתעת לטובה בימים הראשונים שלך שם? "הופתעתי לטובה מחבריי לקבוצה שישר התחברתי אליהם, ממש מהיום הראשון. כולם קיבלו אותי בזרועות פתוחות וזה לא מובן מאליו".
למה עוד אתה חושב שייקח לך זמן להסתגל? "יקח לי זמן עוד להסתגל מהמרחק מהבית. לא משנה כמה חברים אמצא לי פה וכמה אהיה עסוק זה אף פעם לא ירגיש כמו להיות בישראל עם האנשים שאני מכיר ואוהב".
למה את כבר מתגעגע בארץ? "אני כבר מתגעגע לאוכל של אמא שלי, למשפחה שלי, לחברה שלי, לחברים ולקבוצה בבית".
מה הציפיה המקצועית שלך מהשנה הקרובה? "הציפיות שלי לשנה הם לסיים עם ממוצע ציונים גבוה ולהשתפר ברמה המקצועית באתלטיקה, יש פה מעטפת טובה. יש לנו פיזיותרפיסט צמוד, מאמני חדכ ועוד. אז אני מקווה לראות התקדמות בתוצאות שלי בספורט".
