סיכום אליפות אירופה לאומות דרג B

התנהלות האתלטיקה הישראלית במהלך אליפות אירופה לאומות דרג ב` שהתקיימה בואראז`דין (קרואטיה), נתנה לנו את התחושה המוכרת לחיים במדינת ישראל – יום פסטיבל ואופוריה ואחריו יום דיכאון. תחושה של נסיעה מטורפת ברכבת הרים המביאה אותנו ברגע אחד לשיאים רמים ובמשנהו לירידה חדה.
לפני שנתיים (2017) בתום מותחן אדיר, "שרדנו" בליגה השנייה, כאשר דורגנו במקום השמיני. במהדורה הנוכחית, קיבלה התאחדות האתלטיקה האירופית החלטה שערורייתית להוריד לא פחות מחמש (!) קבוצות מכל ליגה. למרבה הצער קידשה ההתאחדות האירופאית את טובת הליגה הבכירה על חשבון מרבית האתלטים ביבשת. עתה היה ברור כי "חוף המבטחים" להישרדות בליגה השנייה הינו במקום השביעי.
יום התחרויות הראשון הציג נבחרת ששמרה על משמעת מקצועית כמעט מושלמת. הנבחרת השיגה כ-19 נקודות מעבר לצפי ביחס להערכת מאזן הכוחות בין הנבחרות, ניקוד שאפשר לה התמקמות במקום הרביעי!!!
אלא שהאופוריה של היום ראשון התחלפה בהתדרדרות מתמשכת ביום השני. אמנם בניתוח המקצועות של היום השני, היה צפוי כי הדרוג הקבוצתי לא ייוותר על כנו ואולם נראה היה כי המקום השביעי מובטח.
למרבה הצער, חוק מרפי עבד שעות נוספות וכל מה שיכול היה להשתבש עבור נבחרתנו באותו היום – אכן השתבש. בעיניים כלות ראינו כיצד היתרון שנצבר ביום הראשון הולך ומצטמק עד שנמחק לחלוטין לקראת שני המקצועות האחרונים (ריצות השליחים הארוכות). לפני המקצוע האחרון (400X4 גברים) יצרה אוסטריה (מקום שביעי) פער של 2.5 נקודות על נבחרת ישראל, אשר ירדה למקום השמיני. מתיחת שריר שפקדה את דונאלד סאנפורד, הוציאה אותו מהרכב רביעיית השליחים והיה ברור, כי המקצוע האחרון לא יושיע את נבחרתנו. בנקודת שפל זו, לאחר הריצה, בעודנו נעים חפויי ראש לכיוון היציאה, הופיע על לוח התוצאות הסימון DQ (פסילה) ליד הנבחרת האוסטרית. המשמעות – נבחרת ישראל במקום השביעי! הדיכאון הפך לאופוריה שסחפה את חברי הנבחרת. ואולם השמחה החזיקה מעמד דקות ספורות בלבד. הודעה נוספת על לוח התוצאות בישרה גם על פסילת נבחרת השליחים של ישראל, ונותרנו עם הניקוד שעמד בתוקף לפני ריצת השליחים – נבחרת ישראל במקום השמיני! מיקום שגרם לנו קורת רוח אדירה ב- 2017 הביא לתחושת החמצה ב- 2019.
נדנדת התחושות לא עצרה בנקודה זו – ובימים אלה התבשרנו על טוויסט נוסף בעלילה – נבחרתנו תתחרה בשנת 2021 בליגה השנייה!!!
ב. אדווה כהן – אתלטית הברזל של ישראל

במהלך שני ימי התחרות השיגה נבחרתנו שני ניצחונות. לונה סלפטר הוכיחה פעם נוספת את עליונותה המוחלטת כבכירת האתלטים בישראל, כאשר זיכתה את נבחרתנו בניקוד המירבי (12 נק`) בריצת 5000 מ`, תוך שהיא מקדימה בפער ניכר את הרצה במקום השני.
את הניקוד הגבוה ביותר לנבחרתנו (22 נק` בסה"כ) העניקה לנבחרתנו אדווה כהן שאף רשמה את הניצחון השני עבור נבחרת ישראל בריצת המכשולים. פעם אחר פעם אנו מביטים בהשתאות באתלטית זו – צנומה, כמעט שברירית, אשר נראית כמו הבת של השכן ממול. לו נתקלת בה ברחוב לא היית מאמין שמדובר באחת הספורטאיות העוצמתיות במדינת ישראל. כולנו זוכרים את סיום ריצתה באליפות אירופה במכשולים, כאשר היא "טורפת" בזה אחר זה רצות בכירות ממנה בהרבה.
בתחרות בואראז`דין במהלך ריצת המכשולים פתחה אדווה פער בטוח על פני כל יריבותיה כבר מתחילת הריצה וכאמור העניקה את הניצחון השני לנבחרתנו.
אולם דוגמא לעוצמתה של אדווה קיבלנו דווקא ביום השני – בריצת 1500 מ`. מדובר במקצוע משני עבור אדווה. שתי הרצות הבכירות במקצה זה (מדנמארק ולוקסמבורג), היו גדולות על מידותיה של אדווה ואולם היא נכנסה לישורת האחרונה במקום השלישי, כאשר שלוש רצות מנסות "לזנב" בה ותוקפות אותה לסירוגין מימין ומשמאל. הפער הצטמצם לכדי ס"מ ספורים ואולם לנו ביציע היה ברור כי למרות מומנטום התקיפה מאחור, אדווה לא תוותר על מקומה השלישי בריצה זו ולא תיתן לאף רצה לחלוף על פניה – וכך היה! לא ברור מהיכן שואבת אתלטית מיוחדת זו את תעצומות הנפש, הנחישות ורצון הברזל מגופה הצנום. למרות גילה הצעיר ניתן לקבוע כבר עתה – אדווה כהן היא אחת האתלטיות הגדולות שצמחו אי פעם במדינת ישראל!

ג. שיא ישראלי בריצת 100X4 מ` לנשים

הפריחה הנשית במקצועות הריצה הארוכות (סלפטר, באיולן ואדווה כהן), לא פסחה גם על ריצות הספרינט – דיאנה וייסמן נהנית מעונה פנטסטית בה היא שיפרה את שיאי ישראל בריצות 60 מ` ו- 100 מ` מספר פעמים. באליפות ישראל, קבעה דיאנה שיא ישראלי מצוין של 11.27 שנ` וכולנו ציפינו להמשך המומנטום בתחרות בואראז`דין. בסתר הלב אף פנטזנו על ניצחון על הבולגרייה הוותיקה (בת 35) – איבט לאלובה, המחזיקה בשיא אישי של 10.77 שנ` בריצת 100 מ`. אולם הוברר לנו כי דיאנה לא הגיעה לתחרות במצב הכנה אופטימאלי וסופו של דבר היא דורגה בתחרות במקום השלישי (אחרי הבולגרייה והסלובנית המצוינת מיכאלניץ). דיאנה לא המתינה זמן רב והצטרפה לחברותיה לנבחרת השליחות: גל קדמון, אולגה לנסקי ואילנה דורפמן (ג`ומאן ג`ובראן – המתינה כמחליפה). השיא הישראלי (45.15 שנ`) שנקבע לפני כחודשיים בשוויץ הושג עם דניאל פולסטר כרצה רביעית בהרכב ולא היה ברור אם הרצה הצעירה דורפמן (ילידת 2001), תהא מספיק מנוסה כדי למלא כראוי את מקומה של פולסטר (נפצעה לפני מספר שבועות).
הרביעייה הישראלית בהדרכתה של המאמנת המסורה אירנה וייסמן (אמה של דיאנה), הסירה את סימני השאלה. קדמון, וייסמן ולנסקי בנו לדורפמן יתרון במקצה הריצה השני. דורפמן בריצה נחושה בסיום, אמנם לא יכלה לרצה אסטונית עדיפה ואולם היא הצליחה להחזיק "בשיניים" את היתרון כלפי רצה דנית עד ממש לקו הסיום, תוך שהיא מאפשרת קביעת שיא ישראלי חדש של 44.85 שנ`. לראשונה רביעייה ישראלית יורדת אל מתחת ל- 45 שנ`. יצויין כי במקצה השני קבעה נבחרת אוסטריה תוצאה זהה 44.85 שנ` ואולם מסתבר כי הסיומת של דורפמן העניקה לישראל את המקום השלישי על חודן של אלפיות!
אסור שזו תהא המילה האחרונה של רביעיית השליחות, כיוון שאין ספק שאם וייסמן בכושרה המלא ובעבודת תיאום נוספת בין הרצות, ניתן לקזז עוד מספר עשיריות מן השיא הישראלי. נבחרת קפריסין אשר כוללת מספר רצות בגבול ה- 11.50 שנ` אליהן מצטרפת רצת ה- 400 המצויינת הלני ארטימאטה (שיא אישי של 51.13 שנ`), רצה בקביעות באותו הרכב כבר מספר שנים והתוצאות מדברות בעד עצמן 44.15 שנ` ומקום ראשון בואראז`דין! אין כל סיבה שנבחרת ישראל לא תגיע להישג כזה ואף משופר ממנו.

במהלך התחרות בלטו מספר אתלטים נוספים בהופעות מוצלחות:
1. תום יעקובוב – אתלט אשר כמעט בכל הופעה בין לאומית "מספק את הסחורה" בזמן אמת בתחרויות החשובות (מקום ראשון בתל-אביב ומקום שני בואראז`דין!). בתחרות האחרונה קבע יעקובוב את התוצאה השנייה בטיבה בעבורו בקפיצה משולשת – 16.39 מ` ( 5 ס"מ בלבד משיאו האישי), ונראה היה כי לו היה "מכפיל" ומתחרה בקפיצה לרוחק הוא יכול היה לזכות את נבחרתנו בניקוד יקר נוסף.
2. ענבל כהן – אתלטית שקדנית ומסורה הפעילה משנת 2011! בחלק משנות פעילותה סבלה מסטגנציה, אשר לא ריפתה את ידיה. השנה מצאנו פירות לשקדנותה של ענבל. היא שיפרה את שיאיה האישיים בהדיפת כדור ברזל שלוש פעמים ועשתה זאת שוב בתחרות החשובה באליפות אירופה לאומות. בהדיפה הראשונה ראינו את הכדור "טס" לכיוון סרט הסימון שהיה ממוקם 14 מ` מקצה הבור. תוצאתה – 13.72 מ` מיקמה אותה שמינית בכל הזמנים ונקווה שעוד ידה נטויה. חשוב לציין כי שיפור שיאים אישיים במקצועות שדה הינו נדיר למדי על ידי אתלטינו בתחרויות בינ"ל ולכן הישגה של ענבל מאוד משמעותי!
3. דוד טאייצ`או – הוכיח כי למרות הפיתוי לעבור למרחקים ארוכים יותר, מקומו צריך (בשלב זה) להיוותר בתחום הריצות הבינוניות. דוד דורג במקום השני בריצת 1500 מ`, בריצה טאקטית קשוחה ובמקום החמישי בריצת 800 מ`. האתלטיקה הישראלית "מאבדת" בשנים האחרונות אתלטים רבים, אשר נוטשים את תחום הריצות הבינוניות לכיוון הריצות הארוכות, תוך שהם מנסים לקבוע קריטריון אולימפי בריצת המרתון. יש לקוות כי איגוד האתלטיקה ימצא את הדרך לעודד ולשמר את תחום הריצות הבינוניות לקראת השנים הבאות לפחות לגבי חלק מן האתלטים.
4. אסף מלכה – מאמן נבחרת השליחים (קרלו רפאלי) ידוע כמי שמעדיף ניסיון וביטחון בהחלפה על פני שיאים אישיים. הצבתו של הרץ הותיק מלכה הוכיחה את עצמה בריצת השליחים הקצרה. זינוקו של מלכה היה מצויין וריצתו הייתה בטוחה וכללה העברת מקל טובה מאוד לאמרי פרסיאדו, אשר יחד עם עמרי סדן ודור קולביץ קבעו את אחת התוצאות הטובות בשנים האחרונות (40.21 שנ`). נבחרת הגברים של ישראל בריצת 100X4 מ` דורגה שלישית ושמרה על מסורת של דרוגים גבוהים בתחרויות בין-ארציות.
נראה כי עם עבודת הכנה והשקעה נוספים ובכלל זה צירופו של גל ארד לרביעייה, ניתן יהיה להגיע בעתיד לתוצאות משופרות בהרבה. אמרי פרסיאדו גילה יכולת טובה ביום הראשון של התחרויות (שני בריצת 100 מ` וסיוע לרצי השליחים בריצת 100X4 – מקום שלישי), ואולם הוא "נדבק" מאווירת היום השני ודווקא במקצוע החזק שלו (200 מ`) – דורג רק במקום החמישי (21:35 שנ`).
5. שני לנדן – שומרת על מיקומה כאחת האתלטיות הוותיקות והיציבות בנבחרת. חרף מגוריה ולימודיה בחו"ל, היא אינה מוותרת על השתתפותה בהוויה האתלטית של ישראל. דורגה במקום השלישי בריצת 800 מ` – לא רחוק משיאה האישי 2:06.62 דק` בריצה צפופה מאוד בסיום ובנוסף תרמה "רגל" רביעית לרביעיית ה- 400X4.
6. דראג`ה צ`קולה – הצבתו של צ`קולה לריצת 3000 מ` כנציגה של נבחרת ישראל הביאה להרמת גבות בקרב פעילי הענף, מאחר וניתן היה למנות מספר רב של אתלטים עם שיאים אישיים טובים בהרבה (טפרי, איימרו, גירמה, בלצ`או ומספר אתלטים ממועדון הסימטה). עם זאת, ריצתו של צ`קולה בתחרות הייתה אמיצה מאוד, הוא לא נרתע מהולכת המרוץ בשלבים מסוימים ובסופו של דבר שיפר משמעותית את שיא הנוער של איתי מגידי – כאשר קבע – 8:14.48 דק` (מקום שישי). תוצאתו של דראג`ה אף מדרגת אותו במקום השישי ברשימות הנוער האירופי לשנת 2019!

ה. לקח מקצועי לעתיד

בסקירה לקראת התחרות הדגשנו שני תנאים להצלחה הקבוצתית: האחת – הימנעות מפסילות הגוררת ניקוד אפס והשנייה ערנות ו"קריאת" התחרות על ידי אתלטינו תוך מתן תשומת לב ליריבים. הדרג המקצועי במשלחת אכן שם דגש על נקודות אלו בשיחות עם האתלטים.
בתום היום הראשון, היינו מרוצים להיווכח כי התגברנו על שני "המוקשים" המועדים לפסילה: שתי ריצות השליחים הקצרות. בדיעבד, "נפלנו" דווקא בשני מקצועות לא צפויים: בריצת המשוכות הקצרה, נדהמה אלינה דרוזדוב לגלות כי שופט התחרות מניף לעברה כרטיס אדום. בפועל היא לא ממש פסלה בזינוק עצמו, אלא ביצעה תנועה לא מבוקרת ומיותרת על אדן הזינוק, תנועה אשר הפעילה את מערכת הפסילה האוטומטית. רצי השליחים (400X4), היו אחראים לפסילה נדירה עקב הפלת המקל במהלך המסירה מן הרץ הראשון לשני. התוצאה – ניקוד אפס בשני מקצועות. הקרב הצמוד מול נבחרת אוסטריה התאפשר רק כתוצאה משתי פסילות אצל האוסטרים (מוט נשים ו- 400X4 גברים).