דרבה איילה: "יום אחד יגידו לגשאו, 'אתה אח של דרבה'"

לפני כשבע שנים, כשגשאו איילה הציע לאחיו הצעיר, דרבה, להצטרף לאימוני האתלטיקה שלו, הוא סרב. "הייתי עצלן" מעיד על עצמו דרבה. יום אחד הוא השתכנע, הצטרף לאימון ולאחר כשבוע כבר אי אפשר היה להפריד בין דרבה לבין המסלול.

היום, בגיל 22 וכשהוא מחזיק בשיא הישראלי לריצת 3,000 מטר לאולם ובעוד שלושה שיאים לאומיים עד גיל 23 (3,000 מ', 5,000 מ' ו-5 ק"מ כביש) דרבה (הפועל ת"א) הוא אחד מהאתלטים המסומנים בריצות ארוכות.

תפסנו את דרבה לשיחה כנה על העונה שעברה, המטרות החדשות לעונה שזה עתה נפתחה ובה יעבור להתחרות בקטגוריית הבוגרים ועל היחסים הקרובים עם האח הגדול, האתלט האולימפי ושיאן ישראלי במרתון, גשאו איילה.

על קו הזינוק עם דרבה איילה (הפועל ת"א)

איך אתה מסכם את העונה הקודמת…? שיא ישראלי בריצת 3,000 באולם, שיא אישי ב-1500 באליפות ישראל… "אפשר להגיד שיצאתי ממנה די מרוצה אבל היו לי גם אכזבות. אני מרגיש שהייתי בכושר יותר טוב מהתוצאות שקבעתי. בריצה שבה קבעתי את השיא הישראלי ב-3,000 מטר באולם, למשל, הייתי במקצה הפחות חזק ורצתי חלק גדול מהריצה לבד, כך שאני חושב שיכולתי לרוץ מהר יותר אם הייתי במקצה המהיר. גם שאפתי לשבור את השיא הישראלי ב-5,000 מטר וזה גם לא קרה".

מה היית רוצה לראות ממך העונה? אני רוצה לעשות את מה שלא הצלחתי בעונה האחרונה- לשבור את השיא הישראלי ב-5,000 מטר וגם לקבוע שיא ישראלי ב-3,000 מטר באצטדיון. בינואר 2025 אני כבר עובר להתחרות רק בקטגוריה של הבוגרים, אז הייתי שמח גם לסיים את הקטגוריה של U23 עם מדליה באליפות אירופה במרוצי שדה. אני יודע שהיציאה לשם כרגע בעייתית מכיוון שהתחרות בתורכיה, אבל אם איכשהו נצא לשם אז אני רוצה לזכות שם במדליה".

יש דברים שאתה יודע שאתה תעבוד עליהם יותר השנה? "אשים דגש יותר על אימוני כוח. עד לפני שנה וחצי בקושי נגעתי באימוני כוח, התרכזתי רק בריצה. שנה שעברה כבר שילבתי אימוני כוח וזה ממש תורם. זה תורם גם להתאוששות, הגוף שורד עומסים כבדים יותר, וגם זה עוזר מבחינת פציעות, הגוף פחות פציע".

התחרות הראשונה של העונה מבחינתך היא 5 ק"מ כביש במרוץ הפועל ת"א, מה המטרה שם? " מכיוון שאני עדיין חוזר לכושר, אין לי יותר מי ציפיות לתחרות הזאת. אני ארוץ הכי מהר שאני יכול ואנסה לשבור שיא אישי".

גם באליפות אירופה עד גיל 23 וגם באליפות אירופה לנוער סיימת במקום הרביעי בריצת 5,000 מטר. מקום מכובד מאוד אבל גם כל כך מתסכל. כמה זה יושב עליך? "כל פעם שאני רואה את הספרה 4 אני נזכר בזה, או אפילו באימון, כשנשארו לי לרוץ ארבע הקפות, זה עולה לי בראש. מצד אחד, זה באמת מקום מכובד והישג להתגאות בו, כשהתחלתי עם האתלטיקה לא חשבתי שאגיע למקומות האלה. זה גם נותן לי מוטיבציה כי אני יודע שעם עוד עבודה קשה אני יכול להגיע למקום יותר טוב. מצד שני, ברור שזה גם מאוד מתסכל ואני כבר רוצה לשבור את המקום הנאחס הזה".  

העונה אתה תעבור להתחרות רק בקטגוריה של הבוגרים, זה מעבר לא פשוט, איך אתה מתכונן אליו? "אני מתאר לעצמי שזה לא יהיה פשוט. מצד שני, אנחנו רגילים בארץ להתחרות עם הבוגרים אז זה די מכין אותך , וגם בתחרויות בינלאומיות כבר התחריתי עם בוגרים אז יש לי כבר קצת ניסיון. אין ספק שלאליפויות בינלאומיות יהיה קשה יותר להגיע אבל אני מאמין בעצמי".

איך זה מרגיש להיות אח של אתלט אולימפי, שייצג אותנו בפריז וגם מחזיק בשיא ישראלי במרתון? "גאווה אדירה, גשאו הוא סוג של מודל לחיקוי עבורי. אני רואה אותו מצליח, זה מאוד משמח אותי, ואני גם רוצה להיות יותר טוב ממנו ולעקוף אותו, כך שזה נותן 'בוסט' של רצון לעבוד קשה. אנחנו חברים טובים. אני תמיד מתייעץ איתו לפני תחרויות, מדבר איתו במחנות אימונים והוא גם לפעמים שואל את דעתי. מה הטיפ הכי טוב שהוא נתן לי? לפני אחת מהתחרויות הבינלאומיות הוא אמר לי 'אתה עבדת קשה, אתה בכושר טוב, אתה לא פחות טוב ממי שמתחרה, תן את כל מה שיש לך', וממש לקחתי את המשפט הזה איתי. לא חששתי ובאמת עשיתי תוצאה טובה. זה הכי טוב שיש לך עוד אח גדול שמבין את המקצוע ומבין מה אתה עושה".

כמה זה גם קצת כבד שאולי יש כאלה שהיום מדברים עליך כעל 'אח של'? "כמובן שאני לא ארצה להישאר לנצח 'אח של גשאו'. כרגע זה נותן לי מוטיבציה. אני מאוד שמח שהוא מצליח ומוכר ושאומרים עליי שאני אח של גשאו. יום אחד אני ארצה שיגידו לגשאו 'אתה אח של דרבה'. זה יקרה".

מה אתה לומד מגשאו? "אני לומד ממנו רצינות והתמדה. אם הוא רוצה משהו הוא ננעל על זה, כמו עם השיא הישראלי במרתון. ברגע שהוא החליט לנסות לשבור את השיא הישראלי, הוא נכנס לזה ממש, לא ראה בעיניים, היה במחנה אימונים ארוך, כמעט ארבעה חודשים לא ראינו אותו בבית".

ממה תהיה מרוצה בסוף העונה? "אני רוצה להשיג את כל מה שהצבתי לעונה הזו, לעמוד בכל המטרות שלי".