כמו כדור שלג מתגלגל, כך השיא בריצת מרתון. אחרי 15 שנה שרצים בכירים בארץ לא הצליחו לשבור את תקרת ה-2:14:21 שע` של איילה סטאין, מארו טפרי וגירמה אמרה פתחו חזית מרתון של מי ישבור את שיאו של מי ומתי
על גבול הירידה מ-2:10 שעות במרתון. עד לפני חצי שנה אף אחד לא העז להגיד את המספר הזה בקול רם. עכשיו זה כבר נראה כמו מציאות בר השגה וטבעית. מארו טפרי ממכבי תל-אביב חצה היום (ראשון) את קו הסיום במרתון סביליה (אליפות ספרד במרתון) במקום השמיני, בתוצאה מדהימה של 2:10:10 שע` המהווה שיא ישראלי חדש עם שיפור של 2:27 ד` לשיא שקבע גירמה אמרה מהפועל אורן השרון בתחילת דצמבר 2018 בולנסיה, ושיפור של 2:50 ד` לשיאו האישי, אותו הוא קבע, כזכור, באוגוסט 2018 במסגרת המרתון באליפות אירופה, בברלין.
עד אוגוסט 2018 נראה היה כי השיא הישראלי שעמד על 2:14:21 שע` ונקבע ע"י איילה סטאין בשנת 2003 בונציה, הוא סוג של תקרת זכוכית שרבים ניסו ולא הצליחו לנפץ. הכי קרוב היה זוהר זימרו שקבע ב-2011, ברוטרדם, 2:14:28 שע`. אבל אז, באליפות אירופה בברלין, טפרי, בריצה חכמה ומאוזנת סיים שביעי בתוצאה עגולה של 2:13:00 שע` והוכיח שרצים בארץ מסוגלים לרדת גם מ-2:14 שע`. כעבור כשלושה וחצי חודשים, במסגרת מרתון ולנסיה, הצליח אמרה לשפר את התוצאה הזו ולהעמיד את השיא הישראלי על 2:12:37 שע`. היה זה למעשה האות שהתחרות על השיא הישראלי במרתון חיה ונושמת. היום, בקרב הרצים הבכירים השיחה סובבת סביב השיא הישראלי ולא סביב קריטריון זה או אחר.
יחד עם זאת חשוב לזכור שריצת מרתון שונה מכל תחרות אחרת באתלטיקה. גם אם אתה שיאן לאומי, במרתון חשוב להיות זהיר ולא מתנשא, כי גם שיאנים נתקלים עדיין בקירות. ימר גטהון ממכבי תל-אביב רץ בסביליה את מרתון הבכורה שלו והוא קבע בו 2:20:49 שע` ודורג במקום ה-20 הכללי. אזאוונט טקה, חברתם לאגודה של טפרי וגטהון, וחניכתו השלישית של דן סלפטר במרתון הזה, קבעה 2:43:19 שע`, שיפרה את שיאה האישי ב-7:19 ד` וטיפסה למקום השביעי בטבלת כל הזמנים בישראל.
עד כה קבעו שלושה רצים את הקריטריון לאליפות העולם שתתקיים בתחילת אוקטובר בדוחא שבקטאר: טפרי, אמרה ואיימרו עלמיה. בנוסף, טפרי ועלמיה קבעו תיאורטית גם את הקריטריון הצפוי למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 (שכן בדרך כלל הקריטריון האולימפי זהה לזה של אליפות העולם ועומד על 2:16:00 שע` וחלון הזמנים לקביעתו נפתח ב-1.1.2019), אולם חלה עליהם חובת הוכחת יכולת בשנה האולימפית. מכיוון שאמרה קבע את ההישג שלו בסוף שנת 2018, התוצאה הזו לא תיחשב כקריטריון מכיוון שלא נקבעה בתוך חלון הזמנים המאושר.
עד אוגוסט 2018 נראה היה כי השיא הישראלי שעמד על 2:14:21 שע` ונקבע ע"י איילה סטאין בשנת 2003 בונציה, הוא סוג של תקרת זכוכית שרבים ניסו ולא הצליחו לנפץ. הכי קרוב היה זוהר זימרו שקבע ב-2011, ברוטרדם, 2:14:28 שע`. אבל אז, באליפות אירופה בברלין, טפרי, בריצה חכמה ומאוזנת סיים שביעי בתוצאה עגולה של 2:13:00 שע` והוכיח שרצים בארץ מסוגלים לרדת גם מ-2:14 שע`. כעבור כשלושה וחצי חודשים, במסגרת מרתון ולנסיה, הצליח אמרה לשפר את התוצאה הזו ולהעמיד את השיא הישראלי על 2:12:37 שע`. היה זה למעשה האות שהתחרות על השיא הישראלי במרתון חיה ונושמת. היום, בקרב הרצים הבכירים השיחה סובבת סביב השיא הישראלי ולא סביב קריטריון זה או אחר.
יחד עם זאת חשוב לזכור שריצת מרתון שונה מכל תחרות אחרת באתלטיקה. גם אם אתה שיאן לאומי, במרתון חשוב להיות זהיר ולא מתנשא, כי גם שיאנים נתקלים עדיין בקירות. ימר גטהון ממכבי תל-אביב רץ בסביליה את מרתון הבכורה שלו והוא קבע בו 2:20:49 שע` ודורג במקום ה-20 הכללי. אזאוונט טקה, חברתם לאגודה של טפרי וגטהון, וחניכתו השלישית של דן סלפטר במרתון הזה, קבעה 2:43:19 שע`, שיפרה את שיאה האישי ב-7:19 ד` וטיפסה למקום השביעי בטבלת כל הזמנים בישראל.
עד כה קבעו שלושה רצים את הקריטריון לאליפות העולם שתתקיים בתחילת אוקטובר בדוחא שבקטאר: טפרי, אמרה ואיימרו עלמיה. בנוסף, טפרי ועלמיה קבעו תיאורטית גם את הקריטריון הצפוי למשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 (שכן בדרך כלל הקריטריון האולימפי זהה לזה של אליפות העולם ועומד על 2:16:00 שע` וחלון הזמנים לקביעתו נפתח ב-1.1.2019), אולם חלה עליהם חובת הוכחת יכולת בשנה האולימפית. מכיוון שאמרה קבע את ההישג שלו בסוף שנת 2018, התוצאה הזו לא תיחשב כקריטריון מכיוון שלא נקבעה בתוך חלון הזמנים המאושר.