אלינה דרוטמן: "עונה שעברה הכל התפוצץ, חיכיתי לזה"

סביר להניח שאת עונת 2023/2024 אלינה דרוטמן (מכבי ראשל"צ) לא תשכח. הספרינטרית הוכתרה לראשונה בקריירה שלה לאישה המהירה בישראל, כשחצתה ראשונה את קו הסיום בריצת 100 מטר באליפות ישראל. היא אף השלימה דאבל ובמהלך כל העונה שיפרה את שיאה האישיים במרחקי הספרינט. מי בכלל זוכר שבגיל 13, כשהבינו שהיא מתאימה לאתלטיקה כיוונו אותה בהתחלה להטלת כידון וקפיצה לגובה.

תפסנו את אלינה דרוטמן לשיחה על העונה הטובה שהייתה, המעבר למאמן זר, התמיכה מבן הזוג האתלט איוון אדראינקו) והשאיפות הבאות.    

"על קו הזינוק" עם אלינה דרוטמן.

איך היית מגדירה את השנה שעברה עלייך? שיפרת את כל השיאים האישיים שלך והוכתרת לראשונה בקריירה כאישה המהירה בישראל. "האמת שזה רגע שחיכיתי לו הרבה. כל שנה משהו לא הסתדר, כל שנה היה איזה דבר קטן שהפריע. שנה שעברה הכול התחבר מכל כיוון אפשרי, הכול היה נכון, הכול התפוצץ. זו הייתה עונה שחיכיתי לה המון, רציתי לשבור את המחסומים שכל הזמן היו שם. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות למאמנים שבלעדיהם זה לא היה קורה. אסף לוזון, המאמן הקודם שלי ואירנה וייסמן, שגם מאוד תמכה שנה שעברה ובזכותם התקדמתי. בלי העזרה והתמיכה שלהם לא היה קורה כלום".

אפרופו מאמנים, עשית שינוי מקצועי גדול, עברת להתאמן עם מאמן זר. מה את יכולה לספר על זה ואיך הולכת העבודה המשותפת שלכם? "חיפשתי מאמן זר כמה שבועות טובים. אני חושבת שמצאתי את מי שמתאים לי. כרגע אני עוד לא מפרסמת את שמו כי רק התחלנו לעבוד ביחד. אנחנו עובדים ביחד מרחוק. כל שבוע הוא שולח לי תכנית עבודה ואני אחרי כל אימון שולחת לו איך עבר האימון, איך הרגשתי ושולחת לו סרטונים. הוא ממש מגיב לכל פרט קטן ומסביר".

איך את מרגישה עם המאמן החדש? "אני מרוצה, ונראה שיש חיבור טוב מקצועית. הוא עובד בשיטה שלדעתי מתאימה לי ואני מקווה שזה רק ימשיך ככה".

מה הצעד הבא הגדול מבחינתך? "להמשיך לשבור שיאים. בכל הקריירה שלי לא שמתי כמטרה להגיע תחרות מסוימת, אלא תמיד התמקדתי בתוצאה. מגיל קטן זה ככה. התחלתי מתוצאה מסוימת וכל פעם חלמתי על תוצאה מהירה יותר ותוצאה מהירה עוד יותר. אני לא חולמת על תחרויות אלא על תוצאות, אבל אם נסתכל על תחרויות אז אני כן חושבת על אליפות אירופה באולם. המאמן שלי שם את זה בתוכנית השנתית אבל אני לא יודעת למה לצפות כי 60 מטר זה מרחק שיותר קשה לי מה-100 מטר".

את מאמינה שאחרי העונה הזאת הגיע הזמן לפריצה הגדולה? "השנה הזאת עזרה לי להאמין בעצמי. פתאום תחרויות גדולות נהיו יותר ריאליות. עכשיו עם ההתקדמות שלי והתוצאות אני כבר אומרת לעצמי 'עוד קצת ואת יכולה להגיע לשם'".

איפה היו הרגעים הקשים שלך? "מבחינה פיזית לא היו לי משברים או פציעות גדולות במהלך הקריירה אבל מבחינה מנטאלית תמיד אני צריכה לעבוד על עצמי. יש עליות וירידות וצריך לעבור את הירידות. אני לא עובדת עם פסיכולוג ספורט וגם לא עבדתי, לא הרגשתי צורך. אני מתמודדת באופן עצמאי וגם איוון (אדריאנקו, ש.א) תמיד איתי ואני יכולה לשתף אותו".

אם הזכרת את איוון, איך זה להיות עם בן זוג שהוא אתלט? "יש כאלה שיגידו שזה קשה אבל אני אומרת שיש לנו תמיכה הדדית מאוד גדולה. כל רגע קשה אנחנו עוברים ביחד והוא הכי מבין אותי, מישהו אחר שלא מהאתלטיקה לא היה מבין אותי".

איך את רואה את מצב הספרינטריות בארץ? "יש לאן להתקדם. אנחנו צריכות להעלות שלב ברמה. לתת אחת לשנייה יותר תחרות, יותר אקשן. אני שש שנים באתלטיקה בארץ ואני רואה שיש התקדמות. אני תמיד הייתי זאת שבקושי נכנסת לגמר של הבוגרות. איך שמישהי מתקדמת המתחרה גם רוצה להתקדם בשביל לנצח, היריבות הזאת מושכת את הרצות אז אני מקווה שרק נעלה ונתקדם.

איפה נראה אותך העונה? "אני רוצה לצאת לסבב באינדור בחורף, לנסות להתקבל בדירוג לאליפות אירופה באולם, ולפני זה אולי אעשה מחנה אימונים. על הקיץ עוד רחוק מדי לחשוב. אני גם מקווה לשבור שיאים אישיים. אפילו אם זה יהיה קצת אני אשאר מרוצה".